האם המבחן החדש משפר את רמת לימוד הנהיגה תקציר מתוך עבודה סמינריונית מאת איילת לוי-לוין

מבוא

במשך שנות דור נערך בישראל מבחן תיאוריה עיוני במתכונת אחידה. המבחן כולל שלושים שאלות בשיטת המבחן האמריקאי. השאלות בוחנות את הידע של התלמיד בנושא חוקי התעבורה, ובעיקר מידות שונות, תמרורים וחוקי התנהגות.

שאלות המבחן חסויות, ושמורות במאגר במשרד הרישוי. השאלות מכוונות לבדוק את רמת הידע של התלמיד. השאלות נאגרו והשתנו במשך השנים, כאשר לא קיים אדם או גוף אחראי לתוכנם.

ציון עובר במבחן נקבע על שווה ערך ל 85 מתוך 100. התלמיד הנבחן מקבל רק את מספר השגיאות שהיו לו, במידה ולא עבר את המבחן.

מכיוון שהמבחן מכוון לבדוק רמת ידע בלבד, רוב התלמידים לומדים ונבחנים, לפני תחילת הלימוד המעשי, ונעזרים בחומרי עזר אותם הם משננים.

לפני כ- ארבע שנים, בעקבות מהפיכה כללית בתפיסת תחום לימוד הנהיגה, הוחלט במשרד התחבורה לחדש את המבחן העיוני. השינוי נועד לשדרג את תכני המבחן, ולבחון רמה של הבנה וישום מעבר לרמת הידע שנבחנת במבחן הישן.

לאחר עבודה מאומצת, הכריז משרד התחבורה על שינוי המבחן המיועד להיות בתחילת השנה הקרובה. מאגר שאלות המבחן יפורסם ברבים, והמבחן יערך על גבי מחשבים.

שאלת המחקר מהם השינויים בהתנהגות תלמידי נהיגה, שלמדו וילמדו על פי השיטה החדשה ( ידע הבנה ישום אנליזה וסינתזה), החל משנת 2008, בהשוואה לתלמידים שלמדו על פי השיטה הישנה, המבוססת על ידע בלבד בשנים 2002 עד 2007 השערת המחקר תלמידים שלומדים למבחן החדש, משפרים את רמת ההבנה והיישום שלהם בתחום הנהיגה. שיפור זה יורגש בלימודים, במבחן המסכם ובאופן התנהגותם בכביש כנהגים עצמאיים. המבחן החדש, יגרום לשיפור כל רמת הלימוד בתחום הנהיגה. המורים ובתי"ס, יערכו ללמד את התלמידים, וכל הלימוד העיוני יהפוך למרכיב חשוב בתהליך הלימוד. תלמידים שלומדים למבחן החדש, יצליחו יותר במבחן המעשי. שעורי הנהיגה המעשיים, יהיו מקיפים יותר. רמת הלימוד ובהתאמה רמת המורה תעלה, כדי לאזן את הרמה העיונית הנדרשת. נהגים חדשים שלמדו בשיטה החדשה למבחן העיוני, יהיו נהגים טובים יותר, ויהיו מעורבים פחות בתאונות דרכים, הנגרמות מטעות אנוש. תהליך המחקר המחקר נערך במשך כשנה. התקופה חולקה לשני פרקי זמן משמעותיים: תקופת המבחן הישן ותקופת המבחן החדש. השאלונים חולקו לנשאלים בשתי התקופות השונות, בהתאמה מלאה. הצמדת המחקר לשתי התקופות הייתה חיונית לעצם המחקר עצמו. תקופת המעבר היא חד פעמית, וברור שככל שיחלוף זמן מה מתקופת המבחן הישן, השוני וההשוואה בין החדש לישן, לא יוכלו להתבסס על מחקר אמפירי. טפסי התשובות הוזנו לתוך תוכנת אקסל, ועל פי הנתונים וניתוחם התקבלו תוצאות המחקר. השוואת התכנים בין תכני השאלות, נעשתה לאחר שהתפרסמו קבצי השאלות החדשים. ההשוואה וניתוח התכנים, נעשו בהתאם לטקסונומיה של בלום. המגבלה היחידה בניתוח השאלות, נובעת מכך שהשאלות נכתבו על ידי כותבים שהתמחותם המקצועית היא בתחבורה, ולא בטסטולוגיה. עובדה זו פגמה לפעמים בהשגת היעדים, הניכרים בשאלה, אבל נעלמים במבנה המסיחים. קשיים ומגבלות מטרת המחקר הייתה להשוות, לאתר ולאפיין את מרכיבי השוני בין מבחן התיאוריה הישן למבחן החדש. המחקר ניצל שינוי שחל בתכני המבחן. השינוי התרחש לאחר שבמשך עשרות שנים, תכני המבחן היו קבועים. היה ברור מראש, כי השינוי יזעזע את המערכת. הצורך להצמיד את המחקר ללוח זמנים חיצוני, גרם לעיכוב במחקר בגלל שתחילת המבחן החדש התעכבה ליותר משנה. הצורך בתוצאות מחקריות מידיות, החשוב לכשעצמו, יצר מצב בו נתוני המבחן החדש מייצגים בעיקר את תחילת השוני. את ההשפעה לטווח ארוך, ניתן לחזות ולשער בשלב זה של המחקר, אולם האימות של התחזיות יכול להתבצע רק לאחר שיחלוף מספיק זמן, בגלל שיש בשדה המחקר גורמים משתנים רבים, ויתכן מצב בו יתווספו עוד גורמים שאינם ידועים כעת. המחקר לא כלל הפרדה בין סוגי אוכלוסיה שונים, מכיוון שההנחה הבסיסית הייתה שהשוני חל על כל סוגי האוכלוסייה. בפועל ניתן היה להבחין בשוני בין סוגי אוכלוסיה. כך למשל המגזר הערבי החל ברמת הצלחה נמוכה מאוד כ-5%. כתוצאה מכך התאימו בתי ספר לנהיגה את עצמם למציאות החדשה, ורובם החלו להפעיל קורסי תיאוריה. לאחור כחודש התאזנו תוצאות המבחנים בין המגזרים, אולם בדיקה של אופן הלימוד, מצביעה על שוני מובהק. בעוד במגזר היהודי רוב התלמידים לומדים באופן עצמאי, הרי במגזר הערבי רוב התלמידים לומדים במסגרת של קורסים או שיעורים פרטיים. חלק גדול משאלות המחקר, בודק את הגישה של הנשאל לתחום. באופן טבעי שאלות לא עובדתיות כמו "מה היחס שלך", " מה דעתך על", נוטות לשקף יותר נתונים סובייקטיביים, אולם אם מראש הכוונה היא לאתר שינויי גישה ודעה בשאלות אלו, הרי ניתן ללמוד רבות, במיוחד שבפעמים רבות יש שוני בין הנתונים העובדתיים ליחס ולדעה שהם גורמים. סיכום ומסקנות המחקר נעשה על מנת לבדוק את השפעת שינוי תכני המבחן על איכות הלימוד. זכות מיוחדת היא לערוך מחקר המלווה שינוי אמיתי הנעשה אחת לדור, אם בכלל. כל התיאוריות הדנות בהשפעת רמת המבחן על תכני הלימוד, מסגרות הלימוד ואיכותו, באות לידי ביטוי אמיתי עקב השינוי שהתרחש. רוב המחקרים נעשים בתחום החינוך, במסגרת אקדמית או תחת משרד החינוך. על השפעת המחקרים ניתן לקרוא במחקרים אקדמיים ואת השפעתם ניתן לראות בתכני המבחנים המשתנים. ההליך החינוכי המקדים לכל שינוי בתכנים מבחנים כולל לרוב מחקר מקדים, השוואה עם מערכות חינוך דומות בארצות אחרות, וועדות אקדמיות וניסויים מקדימים. במקרה זה נוצרה הזדמנות חד פעמית של שדה ניסוי מידי, שמכיוון שאינו שייך במהותו לתחום החינוך, אלא לתחום התחבורה, השינוי שנעשה, התרחש ללא ההליכים המתוארים. סביר להניח שאם היה ניתן משקל יתר לגורם החינוכי לפני השינוי במבחן, אז חלק מהשינוי היה כולל יצירת מסגרות לימודיות תואמות. בנוסף על כך – הואקום שנוצר בידע של המורים שאינם יכולים לתת מענה לציפיותיהם של התלמידים עשוי לפגוע בתהליך הלמידה,באמון התלמידים ובתקשורת בין המורה לתלמיד החיוניים להצלחה, שינוי והעשרה של הכשרת המורים, כולל השתלמויות והתנסויות במבחן החדש יאפשרו הטמעה של עקרונות המבחן החדש וריכוך תהליך השינוי גם בקרב המורים המנוסים. C כל הזכויות שמורות. מאמר זה לקוח מתוך עבודה סמינריונית ייחודית שנכתבה על ידי גב.איילת לוי-לוין מורה לנהיגה ומנהלת מקצועית במסגרת קורס מנהיגות בניהול מערכות חינוך בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן.