מיהו לוביסט

מיהו לוביסט

מאת איתמר לוין

 

בכנס יו"ר הארגון שהתקיים בשבוע החולף, הדגישו כמה מהחברים המשתתפים בדיוני הוועדות בכנסת כי עקב חוסר תקציב הופסקה פעילות יחסי הציבור בנושא המורים לנהיגה.

התברר כי רוב המורים אינם מודעים לפעילות השדולות/קבוצות אינטרס/לוביבטים.

במצב הפוליטי כיום במדינת ישראל לא ניתן להגיע להשגים או לשמור על הקיים ואפילו לא להציג את עמדת המורים באור נכון ללא סיוע של אנשי יחסי ציבור הנקראים 'לוביסטים'.

חלק גדול מהציבור מתקומם כנגד הצורך בלוביסטים, וברור שבאופן זה תמיד ההשפעה תהיה בידי הגופים החזקים בעלי הממון, אשר מחזיקים את הלוביסטים על בסיס ריטיינר קבוע.

השיטה הקיימת אינה מוסיפה כבוד למערכת הפוליטית, אין בה יושר, שיויוניות או עניניות.

בזמן האחרון יש מגמה בכנסת לבטל או להקטין את פעולת הלוביסטים על פי חוק, אולם כנגד המגמה פועלים הלוביסטים עצמם והם כמובן יודעים כיצד להשפיע.

חלק מהצעות החוק שעלו בוועדות הכנסת לאחרונה הנוגעות לתחום לימוד הנהיגה גובלות בחוסר הגיון והבנה של התחום ולמרבה הצער ללא פעילות אותם לוביסטים יהיה קשה להתמודד איתם.

להלן הסבר כללי על פעילות השדולות מתוך אתר הכנסת

שדולות בכנסת

שדולה (לובי) היא קבוצה של אנשים המבקשים לגייס תמיכה בקרב בעלי תפקידים בממשל לטובת עניין מסוים, לטובת פרט או קבוצה של פרטים, כנגד אחרים או לטובת מדיניות אחת כנגד אחרות. שדלן בכנסת הוא מי שעוסק בשכנוע חברי הכנסת בענייני חקיקה והחלטות הכנסת.

פעילות שדלנית היא חלק בלתי נפרד מהמערכת הפוליטית הדמוקרטית, והיא מאפשרת ליחידים ולקבוצות להביע את עמדותיהם ולהשתתף בתהליך קביעת המדיניות. פעילות של שדולה נוגעת בדרך כלל בנושא ספציפי, ולא בקשת רחבה של נושאים.

יש להבחין בין שני סוגים של שדולות הפועלות בכנסת:

שדולות של אנשי מקצוע בתחום יחסי הציבור המייצגות קבוצות אינטרס (לוביסטים). הסדרת פעילותן בכנסת מעוגנת בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-‎1968, ובתקנות משכן הכנסת ורחבתו (הסדרת פעולתם של שדלנים), התשנ"ד-‎1994;

שדולות שנוצרות מהתארגנויות של חברי הכנסת. הכנסת אינה מתערבת בפעילותן, והיא מעוגנת בהחלטת ועדת הכנסת מיום כ"ג באדר ב' תשנ"ז, ‎1 באפריל ‎1997 (להלן).

קבוצות אינטרס

על-פי חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-‎1968, "יושב-ראש הכנסת רשאי להסדיר בתקנות, באישור ועדת הכנסת, את פעולתם של שדלנים במשכן הכנסת".

בתקנות משכן הכנסת ורחבתו (הסדרת פעולתם של שדלנים), התשנ"ד-‎1994, נקבע כי "לא יפעל שדלן בכנסת אלא בהיתר יושב-ראש הכנסת.

"מי שקיבל היתר מיושב-ראש הכנסת לפעול כשדלן בכנסת, יציין בבקשתו להיתר כניסה לכנסת כי הוא שדלן, וכן יצהיר כי הוא מודע לתוכנן של תקנות אלה. 

"אסור לשדלן להביא את חבר הכנסת למחויבות אישית כלפי השדלן או שולחיו כי יצביע או יפעל בדרך מסוימת; אסור לשדלן להטעות את חבר הכנסת ביחס לעובדה מהותית כלשהי בקשר לענייני חקיקה או החלטה של הכנסת; ליצור מצג מטעה של טובת או רעת הציבור בקשר לענייני חקיקה או החלטה של הכנסת.  

"שדלן שהפר איסור מהאיסורים... רשאי יושב-ראש הכנסת לשלול את ההיתר שנתן לו לפעול כשדלן בכנסת." 

היום פועלים בכנסת כ-‎30 שדלנים בעלי אישור כניסה קבוע לכנסת, העובדים בחברות פרסום ויחסי ציבור. כל אחד מהם מייצג את ענייניהם של שני גופים לפחות. גופים שונים מיוצגים על-ידי שדלנים, למשל הבנקים, איגוד הקבלנים, מועצת רואי החשבון, גופים הפועלים למען איכות הסביבה ועוד. בשלב זה אין דיווח תקופתי על הפעילות השדלנית, מטרותיה ועלויותיה. ביולי ‎2001 הועבר נושא הפעילות השדלנית בכנסת אל ועדת הכנסת כהצעה לסדר-היום כדי שיוסדר בתקנון הכנסת. 

ראשיתה של חקיקה בנושא זה יש בהצעת חוק העונשין (תיקון - איסור שידול חבר כנסת או שר תמורת דבר), התשס"ד-‎2004, המבקשת לקבוע כי חברים בגוף בוחר העוסקים בשדלנות אצל חבר כנסת או שר בעבור כסף או טובות הנאה עוברים עבירה פלילית שעונש מאסר בצדה. הצעת החוק עברה בנובמבר ‎2004 בקריאה טרומית, והיא תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט כדי להכינה לקריאה ראשונה.

 

השדולות של חברי הכנסת

ועדת הכנסת קבעה בהחלטתה מיום כ"ג באדר ב' התשנ"ז - ‎1 באפריל ‎1997 כי "אין חולק על זכותם של חברי הכנסת לקיים שדולות, אף בנושאים שהם חופפים לנושאים הנדונים בוועדות הכנסת, ואין הם נזקקים לאישור כלשהו לשם כך. 

"הכנסת לא תישא בדרך כלשהי בהוצאות מימון פעולותיה של השדולה (כיבוד, כוח אדם, סיורים וכיו"ב). חברי השדולה הם שיישאו בהוצאות אלה, והם רשאים לצורך זה להשתמש בכספים העומדים לרשותם לצורך קשר עם הציבור. 

"שדולות תוכלנה לקיים מפגשים בחדרי חבריהן או בחדרי סיעות, אך לא בחדרי ועדות, כדי שלא ליצור רושם מוטעה כאילו מעמדן הוא כמעמד ועדה. כאשר מדובר בקיום דיון עם גורמים מבחוץ, תוכל השדולה לפנות לוועדת האירועים של הכנסת, בבקשה להקצות מקום מתאים לקיום הדיון...  

"שדולה המזמנת גורמי חוץ למפגש עמה, תקפיד לציין שהיא פונה כשדולה ולא כארגון רשמי של הכנסת. 

"שדולה המבקשת להזמין עובד מדינה לדיוניה, תעשה כן באמצעות השר הנוגע בדבר, אך תוך ציון העובדה כי אין מדובר בהזמנה על-ידי ועדה, וכי אין חובה על העובד להופיע." 

כדי להבין כמה נושא הלובזים קובע ושולט בקביעת מדיניות וקידום אינטרסים של קבוצות כדאי לעיין בדף הבית של אחת החברות